גמישות יתר תינוק, בני נוער וילדים הינה אחת התופעות השכיחות ביותר המובילות לכאבי מפרקים בקרב ילדים ובני נוער, והיא לעתים קרובות מתבלבלת עם מחלות ראומטיות חמורות יותר. כאשר ילד סובל מכאבי מפרקים מתמשכים, ההורים לרוב חוששים ממחלה אוטואימונית, אך במקרים רבים מדובר בתסמונת שפירה הקשורה למבנה הביומכני של הגוף.
הבחנה בין מחלה ראומטית לתסמונות ביומכניות
גמישות יתר הינה אחת התופעות השכיחות ביותר המובילות לכאבי מפרקים בקרב ילדים ובני נוער, והיא לעתים קרובות מתבלבלת עם מחלות ראומטיות חמורות יותר. כאשר ילד סובל מכאבי מפרקים מתמשכים, ההורים לרוב חוששים ממחלה אוטואימונית או דלקת מפרקים ילדים, אך במקרים רבים מדובר בתסמונת שפירה הקשורה למבנה הביומכני של הגוף.
אולם, קיימות גם תסמונות המחקות מחלה ראומטולוגית בתסמונות אלו אין כלל מעורבות מערכת החיסון אלא מדובר יותר בדלקת על רקע ביומכני. במילים אחרות, ישנם גורמים הקשורים לתנועת השרירים והמפרקים הגורמים לחיכוך וכתוצאה מכך לכאב ואין כלל קשר למערכת החיסון. תפקיד הרופא במקרים אלו הוא לשלול מחלה ראומטית הדורשת טיפול והתייחסות שונים לחלוטין ולהתאים טיפול. אחת התסמונות הללו נקראת תסמונת גמישות יתר שפירה" או benign hyper mobility syndrome והיא שכיחה מאוד בקרב ילדים ובני נוער ולכן נקראת גמישות יתר ילדים.
מהן הסיבות לתופעת גמישות יתר בילדים או גמישות יתר תינוק?
נתחיל דווקא מהתסמונות הנדירות הנובעות ממחלות רקמת חיבור. אלו תסמונות גנטיות בהן יש שינוי במולקולות המרכיבות את רקמות החיבור (הרקמות "הממלאות" את הגוף ומחברות בין האבריםכ השונים) והדבר גורם לכך שרקמת החיבור מאבדת את גמישותה ונהיית "רפויה". קיימות תסמונות דוגמת מרפן ואהלרס דנלוס אולם כאן לא המקום לפרט עליהן. הסיבה השכיחה ביותר לתופעה שהוזכרה לעיל הינה תסמונת גמישות יתר שפירה (benign hyper mobility syndrome) וכאמור היא שכיחה מאוד ילדים ובני נוער.
מה מאפיין תסמונת גמישות יתר שפירה בילדים?
בתסמונת זו הרצועות העוטפות ומחזיקות את מפרקי הגוף השונים (כמו לדוגמא הרצועות העוטפות את מפרקי הקרסול, הברכיים, שורשי כפות הידיים, המרפקים וכו') הן בעלות כושר אלסטי נמוך ולכן מחזיקות בצורה פחות טובה את המפרק. כתוצאה מכך תנועת המפרק הינה בעלת טווח גבוה יותר "מן המותר". בל נשכח כי ילדים ובני נוער פעילים יותר גופנית ולכן תנועות המפרקים שלהם הן תכופות. בנוסף קיימים ענפי ספורט שמטילים עומס על המפרקים (לדוגמא ריצה/ משחק טניס בו הילד צריך לחבוט בכדור תוך כדי קפיצה באופן בלתי צפוי ומבלי שהגוף "מסתגל" לתנועה הפתאומית, דבר שגורם לעומס בלתי צפוי על המפרקים). לאורך זמן הדבר מוביל לחיכוך תכוף של העצמות המרכיבות את המפרק וכתוצאה מכך לכאב. הכאב נוטה להופיע בעיקר בסוף היום לאחר שהילד כבר ביצע פעילות גופנית.
השלכות גופניות של גמישות יתר תינוק, ילדים ובני נוער
גמישות יתר בילדים עלולה לגרום לאתגר משמעותי במערכת התנועה, במיוחד כשהיא מלווה בכפות רגליים שטוחות (פלטפוס). כאשר הקשת הטבעית של כף הרגל “קורסת” כתוצאה מרפיון רצועות, גם מפרקי הקרסול נעים יותר פנימה. כתוצאה מכך, מתרחשת מתיחת יתר של הרצועות התומכות בברך, בירך ובגב התחתון. במצבים של עומס גופני כגון ריצה או קפיצה. הכאב נוטה להתקדם בעיקר לקראת סוף יום הפעילות, כשהשרירים כבר מותשים. טיפול נכון בגמישות היתר אינו כולל תרופות, אלא התמחות פיזיותרפית שמטרתה לחזק את השרירים התומכים, לעבוד על תנועות נגד תנגודת נמוכה, ולעיתים להשתמש במדרסים מותאמים אישית להפחתת העומס בכפות הרגליים. בגיל ההתבגרות ובשנות ה־20 המוקדמות, במקרים רבים, הנטייה לכאבים פוחתת ככל שהגוף מתייצב ומתפתח.
ומה הקשר בין גמישות יתר בילדים ללכפות רגליים שטוחות (פלטפוס)?
כחלק מהופעת גמישות יתר ילדים, פעמים רבות יש גם מופע של כפות רגליים שטוחות ובמילים אחרות פלטפוס. במה מדובר? בחלק הפנימי של כף הרגל באופן תקין, יש קשת שנותנת קימור לכף הרגל. במצב כזה, הרצועות המייצבות את הקרסול ואפילו הברכיים ומפרקי הירכיים נמצאות במצב "מנוחה" ואינן מתוחות. כאשר כחלק מגמישות היתר, הקשת הזו "קורסת", מפרקי הקרסול "קורסים" גם הם כלפי פנים והדבר מוביל למתיחת רצועות מפרקי הקרסול ובמידה קלה יותר שאר רצועות הגפיים התחתונות. התופעה מחריפה כשהילד רץ , מתרוצץ או מבצע פעילות גופנית. בעיקר כזו שמפעילה עומס בלתי צפוי על המפרק והרצועות שגם כך גמישות מלכתחילה. לכן, לא מפתיע שילדים כאלו סובלים מכאבים.
מהו הטיפול בתסמונת גמישות יתר בילדים?
ובכן, לא קיים טיפול תרופתי לתופעה הזו אלא טיפול תמיכתי הכולל ביצוע פעילות גופנית עם עבודה כנגד תנגודת נמוכה כדי לאפשר לשרירים העוטפים את הרצועות להתחזק וכך להוות מעין תחליף לרצועות הגמישות ולתחזק טוב יותר את המפרקים. הספורט המומלץ ביותר הוא שחיית חזה. גם פילאטיס יכול להועיל פעמים רבות. פיזיותרפיסטים מכירים את הבעיה ודרכי הפתרון היטב ולכן תרגילים שניתנים במסגרת טיפולי פיזיותרפיה יכולים להועיל מאוד. שימוש במדרסים במקרי כפות רגליים שטוחות הוא חשוב ועדיף להשתמש במדרסים מותאמים אישית במכון המתמחה בהתאמה כזו. בססוף, אצל רוב הילדים הכאבים חולפים מעצמם עם סיום הגדילה, ובשנות העשרים המוקדמות.
