משבר הקורונה שפרץ בעולם בשנה האחרונה הביא את מערכת הרפואה להתמודדות לא רק עם הפגיעה הישירה של הוירוס במערכות שונות בגוף אלא גם במחלות נלוות שהן תולדה של תגובה מוגזמת ולא פרופורציונלית של הגוף לנגיף. בילדים למרבה המזל ההדבקות בנגיף עוברת בצורה קלה ופעמים רבות אף ללא תסמינים כלל. אולם, בחודשים אפריל ומאי 2020, החלו רופאים באירופה וארה”ב לשים לב לתופעה משונה. ילדים שמגיעים לבית החולים עם חום ממושך, הפרעה בולטת בספירת הדם ובמלחים בגוף וכן קריסה של מערכות בגוף, בעיקר מערכת הלב וההולכה, עד כדי צורך באשפוז בטיפול נמרץ ילדים ולעיתים אף חיובר למכונת לב ריאות. הכירו: סיבוכי קורונה בילדים שלא ידעתם שקשורים לנגיף.
אילו מחלות נולדו או הסתבכו בילדים בעקבות הקורונה?
במרבית המקרים, למרבה המזל, הילדים ניצלים בזכות טיפול אינטנסיבי ע”י הצוות הרפואי המטפל. מה הקשר של מחלה זו לענף שאני בא ממנו, קריא ראומטולוגיה ילדים? ובכן לראומטולוג הילדים תפקיד חשוב מאוד בניהול המחלה הזו כיוון שמדובר במחלה אוטואימונית. המקרים הללו הלכו וההצטברו וגם אני הייתי מעורב הטיפול של מספר מקרים בארץ שהופיעו בממוצע כחודש עד חודשיים לאחר הופעת הגל השני של מחלת הקורונה. אנו צופים כעת לצערנו לגל נוסף של אשפוזים עם התקדמותו של הגל השלישי ולאחריו.
המחלה הזו מכונה בארה”ב MIS-C (Multisystem inflammatory syndrome in children ) ובאירופה PIMS – Paediatric multisystem inflammatory syndrome temporally associated with COVID-19 )ץ על אף היותה מחלה חדשה (ואכן ב-70% מהמקרים יש עדות סרולוגית לכך שהילד חלה בעבר בקורונה), המחלה הזו מזכירה מאפיינים של מחלה ותיקה שתוארה לראשונה ע”י טומיסקו קוואסקי, אלרגולוג יפני ונקראת Kawasaki disease – מחלת קוואסקי.
ברם, למחלת ה-PIMS/MIS-C יש מאפיינים שונים מאשר מחלת קוואסקי. גם מחלה זו מתבטאת בחום גבוה וממושך אולם בולטים בה תסמינים של מערכת העיכול כגון שלשולים מרובים, לעיתים עם דם וריר, הקאות מרובות והרגשה כללית רעה. ייתכנו גם כאבי שרירים ומפרקים. כאמור לילדים אלו פעמים רבות כשל לבבי המשליך גם על שאר מערכות הגוף. יש לעיתים עליה באנזימי כבד, ירידה ברמת הנתרן בדם, ירידה ברמות הטסיות בדם, ירידה ברמת חלבון האלבומין בדם ועלייה חדה במדדי הדלקת. בהמשך עלולה להופיע ירידה במצב ההכרה וללא טיפול מתאים המצב עלול להדרדר חלילה עד לכדי תמותה.
הטיפול במחלת ה-PIMS/MIS-C
הטיפול במחלה זו הוא מורכב וכולל איזון לחצי הדם והמדדים ההמודינמיים ע”י רופאי טיפול נמרץ. מתן חלבון אלבומין ועירויי נוזלים הכוללים מלחים לפי הצורך. יש צורך מיידי בטיפול אימונוסופרסיבי כלומר מדכא דלקת, הכולל שימוש ב-IVIG (עירוי תוך ורידי של נוגדנים), סטרואידים במינון גבוה ולעיתים אף תרופות ביולוגיות הנוגדות מולקולות מסויימות (ציטוקינים מסוג IL-1 או IL-6) המשתתפות בסערה הדלקתית. איזון זה נעשה כאמור, תוך כדי התייעצות עם ראומטולוגי הילדים שהוא בעל ניסיון רב הטיפול המחלות אוטואימוניות ואוטואינפלמטוריות ומכיר היטב את התרופות הנ”ל.
בעזרת טיפול יעיל ואינטנסיבי, ברוב המקרים הילד יחלים לחלוטין אך ייצטרך להיות במעקב מסודר ולהיות מטופל בסטרואידים דרך הפה לאורך זמן. בהקשר הזו ראוי לציין שהקהילה הרפואית והמדעית כולה התגייסה לצורך חלוקת הידע והניסיון הנצבר אודות המחלה החדשה ודרכי הטיפול, ואנו אף משתתפים בוובינרים מקצועיים של בתי חולים ומוסדודות רפואיים בחו”ל המעדכנים אותנו בידע המצטבר. במקביל אנו אוספים את הניסיון הטיפולי המצטבר בארץ כדי לחלוק אותו בעתיד עם הקהילה הרפואית בעולם. אנו תקווה שהמחלה הזו תחלוף בקרוב מן העולם ולנו יישאר רק לספר לילדנו ונכדנו אודות תקופה מוזרה ומאתגרת זו.
