לרגל המצב, ניתן לבצע ביקור וירטואלי

מחלת קוואסקי ומאפייניה

מחלת קוואסקי היא תסמונת וסקוליטית מסתורית המשפיעה בעיקר על ילדים צעירים, ממשיכה לאתגר רופאים וחוקרים ברחבי העולם. במאמר זה, נצלול לעומקה של מחלה זו, תוך התמקדות בשלושה היבטים מרכזיים: התסמינים האופייניים, הסימנים הקליניים המובהקים, ושלבי התפתחות המחלה. מטרתנו היא לספק הבנה מקיפה של מחלת קוואסקי בילדים, החל מהשלב החריף ועד להחלמה, תוך הדגשת חשיבות האבחון והטיפול המוקדם במניעת סיבוכים קרדיווסקולריים. בהמשך הסדרה, נרחיב את היריעה ונסקור מחקרים קליניים פורצי דרך שביצעתי יחד עם עמיתיי, אשר שופכים אור חדש על היבטים שונים של המחלה ומציעים גישות טיפוליות חדשניות.

מהי מחלת קוואסקי ?

מחלת קוואסקי היא תסמונת מורכבת המסווגת כמחלה אוטואימונית, המתאפיינת בתגובה חיסונית מוגזמת של הגוף נגד רקמותיו שלו. במחלה זו, מערכת החיסון, שתפקידה להגן על הגוף מפני גורמים זרים, פועלת באופן שגוי ותוקפת את רקמות הגוף הבריאות. היא מופיעה בשכיחות גבוהה בקרב פעוטות וילדים צעירים, בדרך כלל בגילאי שנה עד חמש, אם כי היא יכולה להופיע גם בגילאים אחרים.

מהם מאפייני המחלה?

המאפיין העיקרי של קוואסקי מחלה בילדים הוא חום ממושך מעל ל-5 ימים ולכן בכל מקרה של חום מעל 5 ימים, רופא הילדים שאיננו ראומטולוג ילדים ישלול את המחלה, בכך שהוא יפנה בד"כ את הילד למיון לצורך אבחנה וטיפול.. חשוב לציין שהאבחנה פעמים רבות היא "טריקית" כיוון שזיהומים וירליים רבים עלולים "לחקות" את המחלה.

הקריטריונים לאבחנה הם קליניים כלומר אין בדיקה מסויימת (כמו בדיקת דם או הדמיה) שיכולה לאשש בוודאות. קיים קריטריון חובה (חום מעל 5 ימים) וכן 5 קריטריונים כשלפחות 4 מתוכם מתקיימים (כאן המקום לציין שב-40% מהמקרים מתקיימים 2 או 3 קריטריונים נלווים ואז המחלה נקראת Incomplete Kawasaki אולם אף על פי כן יש להתייחס ולטפל כמחלה).

הקריטריונים להופעת מחלת קוואסקי בילדים

אבחון מחלת קוואסקי בילדים מתבסס על מספר קריטריונים קליניים מובהקים, המהווים את אבני היסוד לזיהוי המחלה. חשוב להדגיש כי לצד החום הממושך, שהוא תנאי הכרחי, קיימים חמישה סימנים עיקריים שמסייעים לרופאים לאבחן את המחלה בדיוק רב יותר. סימנים אלו כוללים שינויים בעיניים, בחלל הפה ובלוע, פריחה אופיינית על הגוף, שינויים בכפות הידיים והרגליים, ונפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר. הבנה מעמיקה של קריטריונים אלו חיונית לאבחון מוקדם ומדויק, המאפשר טיפול מהיר ויעיל במחלה מורכבת זו. להלן נפרט את חמשת הקריטריונים העיקריים המשמשים לאבחון:

  • דלקת בלחמיות העין (כלומר "הלבן" של העין הופך לורוד או אדום) אולם בניגוד לדלקת עיניים רגילה, כאן אין הפרשות. זו התופעה השכיחה ביותר במחלה והיא מופיע בכ-80% מהחולים.
  • לשון תותית  – במהלך הבדיקה הגופנית של ילדים עם מחלת קוואסקי אנו עשויים לזהות שינוי אופייני במראה הלשון, המכונה לשון תותית (Strawberry Tongue). מדובר בלשון אדומה מאוד, נפוחה ובעלת בליטות בולטות על פני השטח, הנובעות מהגדלה של הפפילות הלשוניות. מראה זה מזכיר את פני השטח של תות שדה, ומכאן שמו. לשון תותית היא ביטוי דלקתי מובהק של ריריות הפה, והיא מופיעה לעיתים יחד עם שפתיים אדומות, סדוקות ויבשות. למרות שמדובר בממצא שאינו ייחודי רק למחלת קוואסקי, הופעת לשון תותית בהקשר של חום ממושך ותסמינים נוספים מחזקת את החשד הקליני למחלה ומהווה חלק חשוב בתהליך האבחון. כאן המקום לציין כי תפליטים ("מוגלה") בגרון אינם מאפיינים מחלת קוואסקי ובמקרים כאלה יש לחשוד באבחנה אחרת.
  • פריחה ע"פ הגוף – הפריחה יכולה להיות מכל סוג למעט פריחה שלפוחיתית (וסיקולרית) אשר אינה מאפיינת את המחלה.
  • בצקת (נפיחות) בכפות הידיים והרגליים. מאוחר יותר- לאחר ירידת החום, יופעו קילופים בקצות אצבעות כפות הידיים והרגליים. תופעה המזכירה נשל נחש.
  • נפיחות בקשרית לימפה חד צדדית בצוואר בקוטר של מעל 1.5 ס"מ. כלומר ניתן להרגיש מעין גולה במישוש עור הצוואר.

מחלת קוואסקי אצל ילדים

את מי תוקפת מחלת קוואסקי ובאילו גילאים?

נהוג לומר כי מדובר במחלה של פעוטות. ואכן ב85% מהמקרים מדובר על פעוטות בגילאים שנה עד 5 שנים. אבל – לא פחות חשוב לשים לב ל-15 האחוזים הנותרים. אלו עלולים להיות תינוקות או ילדים גדולים יותר, מתבגרים ולעיתים נדירות אפילו מבוגרים שם קל לפספס בקלות. לדוגמא: בימי ההתמחות שלי בארה"ב נקראנו ע"י מחלת קרדיולוגיה מבוגרים לראות נער בן 19 שנים שנתגלה לבסוף כחולה מחלת קוואסקי. המחלה מופיעה מעט יותר בבנים מאשר בבנות. ונפוצה בקרב אסיאתים שם לעיתים יש סיפור משפחתי – דבר המראה על מרכיב גנטי ברור.

מהם שלבי הופעת מחלת קוואסקי בילדים?

מחלת קוואסקי היא תסמונת דלקתית מורכבת המשפיעה בעיקר על ילדים צעירים, מתאפיינת בהתפתחות הדרגתית לאורך שלושה שלבים מובחנים. הבנת שלבים אלו החל מהשלב החריף, דרך השלב התת-חריף, ועד לשלב ההחלמה – היא קריטית לאבחון מדויק ולניהול יעיל של הטיפול. כל שלב מציג תמונה קלינית ייחודית ודורש התייחסות רפואית מותאמת, כאשר נקודת הייחוס המרכזית היא היום הראשון להופעת החום. חשיבות ההבנה של מהלך המחלה נעוצה ביכולת לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים, להעריך את התקדמותה, ולהתערב במהירות כדי למנוע סיבוכים פוטנציאליים, במיוחד אלו הקשורים לפגיעה בעורקים הכליליים. להלן נסקור את שלושת השלבים העיקריים של מחלת קוואסקי בילדים, תוך הדגשת המאפיינים המרכזיים של כל שלב:

1) השלב החריף (השלב האקוטי)- נמשך 10-14 יום מהיום הראשון לחום – בשלב זה הילד מעלה חום ומופיעים חלק/כל התסמינים שהוזכרו לעיל (דלקת לחמיות, ממתאים בשפתיים ובחלל הפה, נפיחות בגפיים, נפיחות שרית לימפה חד צדדית בצוואר, פריחה). בד"כ הילד נמצא בחוסר שקט ונראה חולה. פעמים רבות ההורים מציינים שהתנהגותו אינה אופיינית. בשלב זה מדדי הדלקת מוחשים.

2) השלב התת חריף (השלב הסב-אקוטי)- מופיע לאחר השלב החריף ונמשך 6-8 שבועות מהיום הראשון לחום – בשלב זה החום יורד והילד אט אט מחלים. כאן גם יופיעו בד"כ קילופים בקצוות הידיים והרגליים. ללא טיפול מתאים בשלב החריף, הסיכוי להתפתחות של נזק לעורקים הכליליים  הוא 25% והוא מופיע בד"כ לקראת סוף השלב הסב-אקוטי. ברם, עם גילוי מהיר של המחלה וטיפול מתאים בשלב האקוטי, הסיכוי לנזק לעורקים הכליליים הוא כ-4 אחוזים בלבד ומכאן נובע הצורך באבחון וטיפול מהיר.

3) שלב ההחלמה – בשלב זה כל הממצאים נעלמים  ולעיתים יופיעו פסים לבנים ע"פ הציפורניים שייסמנו את המחלה הדלקתית שהגוף עבר.

לסיכום :

מחלת קוואסקי בילדים מציבה אתגר משמעותי בפני הקהילה הרפואית, בעיקר בשל מורכבותה ופוטנציאל הסיבוכים הקרדיווסקולריים שהיא מציגה. ההבנה המעמיקה של מאפייני המחלה, קריטריוני האבחון, והשלבים השונים של התפתחותה, היא קריטית לזיהוי מוקדם ולטיפול יעיל. חשוב להדגיש כי למרות שהמחלה פוגעת בעיקר בילדים צעירים, היא יכולה להופיע גם בגילאים מאוחרים יותר, ולכן נדרשת ערנות מתמדת מצד הצוות הרפואי. המחקר המתמשך בתחום, כולל העבודות הקליניות שיוצגו בהמשך סדרת מאמרים זו, ממשיך לשפוך אור על היבטים חדשים של המחלה ולפתח גישות טיפוליות חדשניות. עם זאת, המפתח להתמודדות מוצלחת עם מחלת קוואסקי נשאר האבחון המהיר והטיפול המיידי, המפחיתים משמעותית את הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח ומשפרים את הפרוגנוזה של המטופלים.

שאלות ותשובות בנושא מחלת קוואסקי

התסמין הבולט הוא חום גבוה הנמשך כמה ימים ואינו מגיב בקלות לתרופות להורדת חום. לצדו מופיעים בדרך כלל כמה מהבאים: עיניים אדומות ללא הפרשה, לשון אדומה ומחוספסת, יובש וסדקים בשפתיים, פריחה בגוף, נפיחות ואודם בכפות הידיים והרגליים ולעיתים קילוף עור סביב האצבעות בשלב ההחלמה. ייתכנו גם כאבים במפרקים, אי שקט ועייפות. לא כל ילד מציג את כל הסימנים, ולכן חשוב להגיע להערכה רפואית אם יש חום ממושך יחד עם חלק מהמאפיינים הללו. זיהוי הדפוס הכולל הוא המפתח לאבחון.
קוואסאקי מחלה של כלי הדם הקטנים ובינוניים, המופיעה בעיקר בילדים צעירים, לרוב בין חצי שנה לחמש שנים. הדלקת גורמת לשורה של תסמינים מערכתיים ועלולה, בלי טיפול מתאים, לפגוע בכלי הדם של הלב. הגורם המדויק למחלה אינו ידוע, אך מקובל לחשוב שמדובר בתגובה חיסונית חזקה לגירוי סביבתי אצל ילדים בעלי נטייה מסוימת. המחלה מתחילה לרוב בחום גבוה שאינו חולף, ובהמשך עשויים להופיע פריחה, עיניים אדומות, שינויים בשפתיים ובחלל הפה, נפיחות בכפות הידיים והרגליים והגדלה של בלוטות לימפה בצוואר. זיהוי מוקדם חשוב מאוד משום שטיפול בזמן מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים לבביים.
האבחון הוא בעיקר קליני ומתבסס על שילוב של חום ממושך עם מאפיינים אופייניים בבדיקה הגופנית. ראומטולוג ילדים יסתמך על הסיפור הקליני ועל התרשמות מהתסמינים, ובדרך כלל יבקש בדיקות דם להערכת דלקת כללית, ספירת דם ותפקודי כבד. כחלק מהבירור נעשית בדיקת לב על ידי אולטרסאונד לבבי הנקראת אקו־לב, כדי לבדוק אם קיימים שינויים בעורקים הכליליים. לעיתים יבוצעו בדיקות נוספות כדי לשלול מחלות דומות. מאחר שאין בדיקה מעבדתית אחת שמוכיחה בוודאות את האבחנה, החשיבות של הערכה רפואית מקיפה ומנוסה היא רבה, בעיקר בימים הראשונים של המחלה.
הטיפול היעיל ביותר בשלב החריף כולל מתן אימונוגלובולין דרך הווריד יחד עם טיפול נוגד דלקת מתאים, לרוב באספירין במינון שנקבע על ידי הרופא. שילוב זה מפחית את התגובה הדלקתית ומקטין את הסיכון לפגיעה בכלי הדם של הלב. בחלק גדול מהמקרים החום יורד תוך יממה עד יומיים וההרגשה משתפרת. גם לאחר שיפור קליני נדרש מעקב סדור, הכולל בדרך כלל בדיקות אקו־לב בתקופות קבועות מראש, כדי לוודא שהעורקים הכליליים תקינים. במיעוט מן המקרים, כאשר אין תגובה מספקת לטיפול הראשון, נשקלת מנה נוספת של אימונוגלובולין או טיפולים נוגדי דלקת מתקדמים אחרים לפי שיקול רפואי.
ברוב המקרים, כאשר קוואסאקי מחלה שעושים לה אבחון וטיפול מוקדמים, ההחלמה שלמה וללא פגיעה קבועה. הסיבוך המשמעותי ביותר ללא טיפול הוא הרחבה של העורקים הכליליים בלב, מצב העלול להשפיע על זרימת הדם לשריר הלב. בזכות מודעות גבוהה וטיפול בזמן, הסיכון לכך ירד מאוד. תיתכן גם פגיעה זמנית במפרקים או שינויים בעור ובציפורניים שנעלמים עם הזמן. לאחר ההבראה מומלץ להשלים מעקב קרדיולוגי בהתאם להנחיות הרופא, כדי לוודא שאין השפעה מתמשכת. פנייה מהירה לטיפול רפואי בכל מקרה של חום ממושך ותסמינים מתאימים היא הצעד החשוב ביותר להפחתת סיבוכים.

עוד מידע על מחלות וילדים :

הנוך שונליין פורפורה – מהי המחלה ואיך מטפלים בה ?

קדחת ים תיכונית בילדים FMF

כאבי גדילה בילדים – שאלות ותשובות

תמונה של פרופ' גיל אמריליו - ראומטולוג ילדים
פרופ' גיל אמריליו - ראומטולוג ילדים

פרופ’ אמריליו בוגר של ביה”ס לרפואה באוניברסיטת ת”א, רופא בכיר במרפאה לראומטולוגית ילדים בביה”ח שניידר ומנהל השירות למחלות PFAPA ו-FMF.

פרופ’ אמריליו מטפל בעשרות ילדים מידי שבוע הן במסגרת אמבולטורית והן בייעוץ למחלקות האשפוז בתחום ראומטולוגית הילדים.

תוכן עניינים
פרופ' גיל אמריליו ראומטולוג ילדים מדבר על קוואסאקי מחלה בילדים

רוצים לקבל עזרה?

השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם האפשרי

שתפו עם חברים

פופולרי באתר

דילוג לתוכן